לא מעט דובר בעשור האחרון אודות מדד החופש הכלכלי. בחנו אותו, דרגו אותו, האשימו אותו, תלו בו תקוות ומה לא. עם זאת, מיהו באמת אותו מדד כלכלי שכביכול מודד את רמת החופש הכלכלי של מגוון מדינות? האם הוא באמת המדד הנכון להגדרת איכות חיים, כיצד הוא נקבע, ממה הוא מושפע, אלו מדינות הוא כולל (180 מדינות!), עד כמה הוא אמתי ועל מה הוא משפיע? הגיע הזמן לצלול פנימה! מוזמנים להכיר את מדד החופש, לערוך עמו היכרות אישית ומציאותית.
על מה ולמה - מדינה קפיטליסטית
כיוון שבשורה התחתונה מדד החופש הכלכלי נועד לבחון עד כמה מדינה קפיטליסטית, ראשית נעצור ליישר קו, להבין מהי ההגדרה של מדינה קפיטליסטית. ובכן אם נפתח את המילון, נמצא את ההגדרה הבאה: הקפיטליזם מתייחס לשיטה כלכלית וחברתית שלפיה אנשים פרטיים (כולל קבוצות) מחזיקים ביכולת לטעון בעלות על קניין אישי, כמובן אכיפת זכויות קניין, בהתאם לרשות השופטת.
האמונה שמאחורי מדד חופש כלכלי
שנחזור להתחלה? ובכן מדד החופש הכלכלי נוצר יחסית לא מזמן, בשנת 1995. היו אלו "קרן המורשת" (אחד מארגוני המדיניות הציבורית המשפיעים בארה"ב) והוול סטריט שביקשו פעם אחת ולתמיד לעשות סדר, להבין מהי מידת החופש הכלכלי במגוון אומות בעולם, וזאת מתוך אמונה שמוסדות שמבינים שלפרט יש זכות להחזיק באינטרס כלכלי פרטי, הן אלו אותן מדינות שמובילות את החברה לשגשוג כמה שיותר משמעותי. על מנת להעניק חיים לאמונה, "אתר קרן המורשת" יצא עם הקביעה הבאה: חופש כלכלי אינו אחר מאשר היכולת של כל פרט לשלוט ברכושו ובעבודתו. בהתאם לתפיסה זו, חברה חופשית צריכה לעודד אנשים להחזיק בחופש כלכלי, כלומר תושבי אותה אומה רשאים לעבוד, להשקיע ולצרוך בהתאם לשיקולים אישיים. כל זאת לל
הקשר שבין מדד חופש כלכלי לבין רמת האושר
לפי וויל וילקינסון (סופר ולימים סגן נשיא למדיניות ואף העורך הראשי של כתב עט מוערך) ולפי תפיסתם של שורה מרשימה של כלכלנים בעלי שם בעולם, יש יחס ישר בין המיקום במדד החופש הכלכלי לבין רמת האושר של האזרחים. אחת מהדרכים להסביר זאת נעוצה בידיעה שהמדינה מעניקה הזדמנויות כלכליות, אם כי מדובר בהרבה יותר מכך. לא רק שמדד חופש כלכלי משפיע באופן ישיר על רמת האושר, אלא הוא גם מסייע למנוע מלחמות! מכאן שאם נשווה בין ערך הדמוקרטיות לבין ערך מדד החופש הכלכלי, נמצא שזה האחרון יעיל פי 54 בכל הנוגע למזעור סכסוכים אלימים – נתון מרשים לכל הדעות!
החמישייה הפותחת לצד עליות וירידות
אין לדבר על מדד, מבלי לעצור "להציץ" מי נמצא בראש הפסגה, ועל כן נציין שנכון לשנת 2011 אלו היו 5 המנצחות הגדולות: הונג קונג, סינגפור, אוֹסטרליה, ניו זילנד ושוויץ, כאשר הונג קונג הובילה בראש הרשימה. עוד נציין שמי שעקב לאורך השנים אחר המדד, צפה בלא מעט עליות וירידות. כך למשל בשנת 2011 ארה"ב צנחה למקום ה9, בזמן שאפריקה (באזור שמדרום לסהרה) רשמה שיפור משמעותי ושלל מדינות מתפתחות גם כן הציגו התעוררות חיובית בשווקים.
הקשר של חופש פוליטי וצמיחה כלכלית
ציינו השוואה בין מדד החופש הכלכלי לבין יציבות מלחמתית ורמת האושר, ופה מעניין להוסיף נתון למשוואה. ההשוואה הנוספת מדברת על היחס הבא: ככול שאותו מדד חופש כלכלי יותר גבוה, כך גם החופש הפוליטי יותר בולט. עם זאת, ראוי לציין שלעומת מה שרבים חושבים, אין יחס ישר בין המיקום במדד החופש הכלכלי לבין שיעור הצמיחה הכלכלי של המדינה.
כיצד מדרגים את מדד החופש הכלכלי?
ציינו שמדובר במדד, ועתה נעצור לציין כיצד המדד מדורג. ובכן הציון נע בין 0 ל 100. 0=חוסר בחופש כלכלי, ומנגד 100=חופש כלכלי אבסולוטי. כמו כן, על מנת לקבל הכרעה, יש לבחון כל מדינה בהתאם ל12 קטגוריות (סך הקטגוריות מחולקות ל4 תתי קטגוריות עיקריות). שנעצור לערוך היכרות עם המדדים המשפיעים? בבקשה:
קטגוריה ראשונה: שלטון החוק
- זכויות רכוש – מושפע מהנתונים הבאים: עוצמת ההגנה על המשקיע, ערך סיכון של הפקעה, איכות ניהול הקרקעות, זכויות קניין רוחני וזכויות קניין פיזיות.
- יעילות שיפוטית – מושפע מעצמאות שיפוטית, מאיכות ההליך השיפוטי ומהסבירות להגיע לידי החלטות שיפוטיות חיוביות.
- שלמות הממשלה – מושפע מרמת טוהר המידות שמאפיינת את הממשלה. בוחנים האם יש שחיתות פוליטית, פרוטקציות פנימיות, מקרי סחיטה וכדומה. בקטגוריה זו בוחנים מהי הרמה מבחינת אמון הציבור, עד כמה הממשלה מקפידה על שקיפות, מהו אופי קביעת המדיניות בממשלה וכדומה.
קטגוריה שנייה: גודל הממשלה
קטגוריית גודל הממשלה מחולקת לתתי הנדבכים הבאים:
- נטל מס – כאן בוחנים כל מה שנוגע למס שולי, שיעורי הכנסה של פרט וחברות, רמת מיסוי וכדומה. כולל נטל המס שנחשב כאחוז מסך התוצר, ונטל המס הכולל (נחשב כאחוז מסך התוצר).
- בריאות פיסקלית – בעיקר מתייחס לאופי ניהול התקציב בהתאם לנתוני מפתח (חוב וגרעון), כולל התייחסות לחוב מאחוזי תוצר וגירעונות ממוצעים.
- הוצאות ממשלה – הרעיון הוא לכמת את נטל ההוצאות הממשלתיות (כולל תכניות זכאות, תשלומי העברה וכדומה).
קטגוריה שלישית: יעילות רגולטורית
קטגוריית יעילות רגולטורית מחולקת לתתי הנדבכים הבאים:
- חופש עסקים – פרמטר זה מושפע מניתוח העלות שנוגעת לפתיחת, הפעלת וסגירת עסקים, לצד התחשבות בשורה ארוכה של פרמטרים: נהלי פתיחת העסק, משך פתיחת העסק, עלות הפתיחה, הון מינימלי דרוש, הנהלים שמובילים לקבלת רישיון, תקופת קבלת הרישיון, פרק הזמן עד לסגירת העסק, עלות סגירת העסק, שיעור ההתאוששות לאחר סגירת העסק, ולבסוף נהלי, זמן ועלות קבלת חשמל.
- חופש עבודה –
- מכמת כל מה שנוגע לשכר מינימום, זכויות עבודה, מגבלות רגולטוריות וכדומה. כאן נמצא את המשתנים המשפיעים הבאים: פיצוי פיטורים, שיעור השתתפות בכוח עבודה, קושי לפטר עובדים מיותרים, הפרעה לעסקים שכנים, שכר מינימום וכדומה.
- חופש כספי – ניתוח של מחירים יציבים והתייחסות להשפעה של המיקרו כלכלה. פה נמצא התייחסות לשני הפרמטרים הבאים: פיקוח מחירים וממוצע של שיעור אינפלציה מ3 השנים האחרונות.
קטגוריה רביעית: פתיחות בשוק
קטגוריית פתיחות בשוק מחולקת לתתי הנדבכים הבאים:
- חופש סחר – כימות של תעריפים וחסמים שמשפיעים על ייבוא וייצוא סחורות / שירותים. כולל שיעור מכס משוקלל ממוצע ו NTB (מגבלות לא מכסיות).
- חופש השקעה – בוחן מגבלות שנוגעות להון והשקעה.
- חופש פיננסי – בוחן את מידת העצמאות של המדינה, מבחינת המגזר הפיננסי. מושפע מהיקף רגולציה שנוגע לשירותים פיננסיים, מאופי הפתיחות לתחרות זרה וכדומה.
המסקנות שייקחו אותנו אל ראש הטבלה
לסיכום נציין שמדד חופש כלכלי מתפרסם ע"י מכון ירושלים לחקר שווקים, בהתאם לסטטיסטיקות של קרן המטבע הבינלאומי, ולפי התחומים שציינו. בשורה התחתונה נציין שנכון להיום ישראל נמצאת אי שם באמצע ויש לה עוד דרך ארוכה עד שתגיע לראש הטבלה. במקביל נציין שיש לא מעט דעות כיצד נכון לטפס, אך דבר אחד ברור לכולם: יש לשאוף להגדיל את "העוגה", כך שכל אחד ייהנה מ"פרוסה יותר גדולה", ועל מנת לעשות זאת יש לחזור למדד החופש הכלכלי ולגזור ממנו מסקנות.
